בית הדין הרבני: סמכויות, כריכה ומרוץ הסמכויות

הסמכות הבלעדית: נישואין וגירושין

לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. ההליך כולל תביעת גירושין, דיונים, ולבסוף סידור הגט בפני הדיינים.

כריכה: מה עוד בית הדין יכול להכריע

צד שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני רשאי ״לכרוך״ בה עניינים נוספים: חלוקת רכוש, משמורת וזמני שהות ומזונות האישה. אם הכריכה כנה וכדין, בית הדין מוסמך להכריע גם בהם.

מזונות ילדים הם החריג. בשנת 2025 קבע בג״ץ שבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעת מזונות ילדים מכוח כריכה, ושהם יכולים לדון בה רק בהסכמה מפורשת של שני ההורים. כך הסתיים מאבק סמכויות ארוך בין הערכאות. ראו את המאמר מי פוסק את מזונות הילדים.

מרוץ הסמכויות

כשיש סמכות מקבילה לשתי הערכאות, לעיתים הערכאה שאליה הוגשה התביעה ראשונה היא שתדון בעניין. מאז שנכנסה חובת הגשת בקשה ליישוב סכסוך, המרוץ התמתן אך לא נעלם: יש חשיבות לאופן שבו מנוסחת הבקשה ולתזמון הגשת התביעות בתום תקופת העיכוב. ההבדלים בין הערכאות – בגישה לרכוש, לכתובה ולשאלות של אשמה – הם שיקול מרכזי.

תביעת שלום בית

תביעת שלום בית היא בקשה לבית הדין להורות על חידוש החיים המשותפים. לעיתים היא מוגשת מתוך רצון כן לשקם את הקשר, ולעיתים כמהלך טקטי. המשמעויות שלה, כולל ההשלכות על מזונות ועל המדור, צריכות להיבחן לפני הגשה. ראו גם את המאמר על הסכם שלום בית לחילופין גירושין.

סרבנות גט

כשצד מסרב לתת או לקבל גט לאחר שבית הדין קבע שיש לגרש, החוק מאפשר לבית הדין להטיל סנקציות: הגבלת רישיון נהיגה, דרכון וחשבון בנק, איסור יציאה מהארץ, ובמקרים קיצוניים מאסר. טיפול מוקדם ונחוש מקצר את התקופה שבה צד אחד נשאר ״כבול״.

ייצוג בבית הדין

הדיונים בבית הדין הרבני מתנהלים בסגנון שונה מבית המשפט, והפסיקה נשענת גם על המשפט העברי. עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ מופיעה באופן שוטף בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה באזור המרכז.