מי פוסק את מזונות הילדים? מאבק הסמכויות והכרעת בג״ץ

במשך שנים, אחת השאלות הראשונות בכל תיק גירושין הייתה גם השאלה שהכי קשה להסביר ללקוחות: לא כמה מזונות ישולמו, אלא מי יחליט על כך. התשובה תלויה הייתה במי שהקדים להגיש תביעה, ובאיזו ערכאה.

הרקע: הלכה ישנה ומחלוקת חדשה

כבר מ־1969 (הלכת שרגאי) קבע בית המשפט העליון שתביעת מזונות של ילד אינה ״נכרכת״ בתביעת הגירושין של הוריו, ולכן אינה בסמכות בית הדין הרבני. ב־2019 חזר העליון על הקביעה הזו. אלא שב־2021 קבע בית הדין הרבני הגדול שאינו כפוף לפרשנות זו ושהוא מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. התוצאה: החלטות סותרות, הורים שמשלמים לפי פסיקה של ערכאה אחת בעוד הערכאה השנייה עוסקת באותו עניין, ועתירות לבג״ץ.

המחיר של מאבק סמכויות

בראיון לגלובס ב־2024, כשהעתירות עוד היו תלויות ועומדות, הסבירה עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ שבהיעדר הסכמה בין בני הזוג – ולרוב אין כזו – מאבק על השאלה מי ידון במזונות עלול להימשך כשנה, עוד לפני ששולם או התקבל שקל אחד. לדבריה, עלות המאבק הזה גבוהה לא פעם מכל סכום מזונות שייפסק בסופו, ולצדה המחיר הנפשי של ניהול הליכים כפולים.

ההכרעה: בג״ץ 5988/21

בפברואר 2025 קיבל בג״ץ את העתירות. בפסק הדין, שכתבה השופטת יעל וילנר, נקבע שהלכת שרגאי ממשיכה לחול, ושבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעת מזונות ילדים אלא אם שני ההורים הסכימו לכך במפורש. בפסק הדין הודגש שהמטרה היא למנוע מצב שבו הורה מוותר על זכויות הילד בתמורה להסכמות אחרות בגירושין, כמו חלוקת רכוש או הסדרי שהות.

מה זה אומר בפועל

• תביעת מזונות ילדים מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה.
• בית הדין הרבני יכול לדון במזונות ילדים רק אם שני ההורים הסכימו לכך במפורש.
• שאר הנושאים – רכוש, משמורת, מזונות האישה – עדיין יכולים להיכרך בתביעת גירושין בבית הדין, ולכן השאלה איפה לפתוח את ההליך לא נעלמה.

מה עוד פתוח

הפסיקה עוררה גם ביקורת, בין היתר בשאלה אם היא תפצל את הדיונים בין הערכאות. מי שנמצא בתחילת הליך צריך לבדוק את המצב המשפטי העדכני לפני שהוא מחליט היכן להגיש. ראו גם בית משפט או בית דין רבני.