בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני: איך בוחרים?
עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ
עורכת דין לענייני משפחה וגירושין. עודכן אוקטובר 2026
בני זוג יהודים שנפרדים בישראל עומדים מול שתי ערכאות. ההבדל ביניהן אינו טכני: הוא יכול להשפיע על התוצאה בנושאים מרכזיים.
מה רק בית הדין יכול
הגט עצמו ניתן רק בבית הדין הרבני. כל זוג יהודי שנישא כדת משה וישראל יגיע לשם בסוף ההליך.
הסמכות המקבילה
ענייני רכוש, משמורת ומזונות האישה יכולים להתברר בכל אחת מהערכאות. בית הדין ידון בהם אם נכרכו כדין בתביעת הגירושין. בית המשפט לענייני משפחה ידון בהם אם התביעה הוגשה אליו קודם. מזונות ילדים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה: בשנת 2025 קבע בג״ץ שבית הדין הרבני מוסמך לדון בהם רק בהסכמה מפורשת של שני ההורים (ראו מי פוסק את מזונות הילדים).
שיקולים בבחירה
- שאלת האשמה: בבית הדין יש לה משקל, במיוחד בכתובה. בבית המשפט כמעט שאין לה.
- רכוש: שני הבתים מחויבים לחוק יחסי ממון, אבל עשויים להיות הבדלים בגישה לסוגיות כמו נכסי קריירה ושיתוף בנכסים.
- מדור: בית הדין יכול לתת צו למדור ספציפי שמעכב מכירת דירה.
- קצב ואופי ההליך: סדרי הדין, התנהלות הדיונים וזמני ההמתנה שונים.
התזמון
מאז שנכנסה חובת הגשת בקשה ליישוב סכסוך, המרוץ בין הערכאות מתנהל אחרת: לנוסח הבקשה ולמועד הגשת התביעות בסוף תקופת העיכוב יש משמעות. ההחלטה לאן ללכת צריכה להתקבל לפני הצעד הראשון – לא אחריו.
שאלות נפוצות
במקרים רבים – הצד שפעל ראשון וכרך כדין את העניינים בתביעת הגירושין, בכפוף לכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה.
רק במקרים מסוימים, למשל כשהכריכה לא הייתה כנה. לכן חשוב להחליט נכון מההתחלה.
המידע באתר זה נועד להסבר כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולפני קבלת החלטה או נקיטת צעד משפטי יש להתייעץ עם עורך דין.