יישוב סכסוך ופגישות מהו״ת: מה מצפה לכם

בישראל, כמעט כל הליך בסכסוך משפחתי מתחיל ב״בקשה ליישוב סכסוך״. זו לא תביעה, אבל היא גם לא טופס טכני בלבד: יש לה השלכות על לוחות הזמנים ולעיתים גם על השאלה איזו ערכאה תדון בתיק.

מה זו בקשה ליישוב סכסוך

לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מי שרוצה להגיש תביעה בעניין משפחתי – גירושין, רכוש, מזונות, ילדים – מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. הבקשה מועברת ליחידת הסיוע.

פגישות מהו״ת

מהו״ת הן פגישות מידע, היכרות ותיאום עם עובד סוציאלי ביחידת הסיוע. בפגישות מסבירים לבני הזוג את האפשרויות – גישור, טיפול, הסכם – ובוחנים אם אפשר להגיע להסכמות. הפגישות אינן גישור במלואו, ואינן מחייבות להגיע להסכם.

תקופת העיכוב

עד ארבע פגישות מהו״ת מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואפשר להאריך פעם אחת ב־15 ימים. תקופת עיכוב ההליכים, שבה לא ניתן להגיש תביעות בעניינים שבמחלוקת, נמשכת 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם הוארכה. בתום התקופה, למי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יש 15 ימים שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה לערכאה שבחר, בתנאי שהגיע לפגישות. אחר כך רשאי גם הצד השני להגיש.

מתי אפשר לפנות ישירות

בקשות לסעדים דחופים – צו הגנה, צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול נכסים או מזונות זמניים במקרים מסוימים – אפשר להגיש גם בתקופה הזו.

למה חשוב להתייעץ לפני ההגשה

הנוסח של הבקשה, הערכאה שאליה היא מוגשת והתזמון של התביעות בסוף התקופה – כולם משפיעים על המשך התיק. ראו גם בית משפט או בית דין רבני.