יציאה מהארץ עם ילדים: הסכמה, צו עיכוב יציאה ואמנת האג

חופשה משפחתית בחו״ל היא דבר רגיל. אבל כשההורים פרודים, נסיעה כזו מחייבת הסכמה – וכשיש חשש שהורה לא יחזור, היא הופכת לאחד המצבים הדחופים בדיני המשפחה.

הסכמת שני ההורים

שני ההורים הם האפוטרופסים של הילד, ולכן נסיעה לחו״ל – וגם הוצאת דרכון לקטין – מחייבות הסכמה של שניהם או אישור של בית המשפט. הורה שמסרב בלי סיבה עניינית יכול למצוא את עצמו מול בקשה לבית המשפט, שיכריע לפי טובת הילד.

צו עיכוב יציאה

כשיש חשש ממשי שהורה ייצא עם הילד ולא יחזור, אפשר לבקש מבית המשפט או מבית הדין צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין. בקשה כזו יכולה להיות מוגשת בדחיפות, גם במעמד צד אחד, וגם לפני שהסתיים הליך יישוב הסכסוך.

רילוקיישן

מעבר קבוע לחו״ל עם הילדים הוא עניין אחר לגמרי. בית המשפט בוחן את טובת הילדים, את הקשר עם ההורה שנשאר ואת הסיבות למעבר. בפרק של הפודקאסט עם מדריכת ההורים לימור ביטרמן ליאת משוחחת על משפחה שעברה לחו״ל וחזרה, ועל השפעת המעברים על הילדים.

כשהילד לא חוזר: אמנת האג

ישראל היא צד לאמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים. כשילד הוצא מהארץ או הוחזק בחו״ל בניגוד לזכויות המשמורת של ההורה השני, ניתן לפעול להחזרתו דרך הליך לפי האמנה, מול מדינה שהיא צד לה. הזמן קריטי – פנייה מהירה משפרת את הסיכויים.

מה כדאי לקבוע מראש

בהסכם הגירושין או ההורות אפשר לקבוע מסגרת לנסיעות: מספר ימים, הודעה מראש, פרטי טיסה ולינה, ולעיתים ערבות. כך נמנעים ויכוחים לפני כל חופשה. ראו אחריות הורית וזמני שהות.