מה שנאמר בגישור נשאר בגישור: החיסיון בהליך יישוב הסכסוך

כל הליך גירושין בישראל מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך ובפגישות ביחידת הסיוע. בפגישות האלה מועברים מסמכים, טיוטות הסכם, הערכות שווי וחוות דעת. מה קורה איתם אם המשא ומתן נכשל? בית המשפט העליון נתן תשובה חד־משמעית.

המקרה

בני זוג, הורים לחמישה, הסכימו במסגרת הליך יישוב הסכסוך על מינוי אקטואר ושמאי להערכת נכסיהם, ואף ביקשו מבית המשפט להכריע בזהות המומחים. חוות הדעת הוגשו, אבל ההסכמות על חלוקת הרכוש לא הושגו, והצדדים פנו לתביעות. הבעל ביקש להכריע על בסיס חוות הדעת שכבר הוכנו; האישה התנגדה. בית המשפט לענייני משפחה והמחוזי קיבלו את עמדת הבעל.

ההכרעה

ב־2024 קיבל בית המשפט העליון את ערעור האישה, ברוב דעות של השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין, מול דעת מיעוט של השופט יצחק עמית. נקבע שמסמכים וחוות דעת שהוכנו לצורך המשא ומתן נשארים חסויים ואינם קבילים כראיה, אלא אם הצדדים הסכימו לכך במפורש ובכתב. ההיגיון: אם צדדים יחששו שכל הסכמה ביניים תחייב אותם בהמשך, הם פשוט לא יתפשרו.

״החלטה דרמטית״

עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ תיארה לגלובס את פסק הדין כהחלטה דרמטית, שבה בית המשפט מעדיף את חיסיון המשא ומתן על פני יעילות הדיון – גם במקרה שבו בית המשפט עצמו היה מעורב במינוי המומחים.

מה זה אומר עבורכם

• אפשר לנהל משא ומתן פתוח בגישור וביחידת הסיוע בלי לחשוש שכל מסמך ישמש נגדכם.
• אם אתם רוצים שחוות דעת שהוכנה בגישור תשמש גם בבית המשפט – חתמו על הסכמה מפורשת בכתב.
• אם ההליך נכשל, ייתכן שתצטרכו להזמין חוות דעת מחדש. כדאי לקחת זאת בחשבון בתכנון התקציב והזמנים.