אלימות כלכלית: כשהכסף המשפחתי לא מרגיש שלך

בטור שפרסמה במגזין ״את״ כתבה עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ על נשים חזקות – שמנהלות צוותים ותקציבים – ודווקא בבית מוצאות את עצמן תחת שליטה שקטה. אחד הסימנים הבולטים, לדבריה, הוא השליטה הכלכלית.

סימני אזהרה

• פחד לשאול על חשבונות הבנק, הביטוחים, הפנסיה או החסכונות.
• היסוס לשימוש בכרטיס האשראי, וצורך להסביר כל הוצאה קטנה.
• הסתרה של קניות כדי להימנע משאלות או מתגובה.
• תחושה שהכסף המשפחתי לא באמת שלך.

שליטה כלכלית, כפי שהיא מתארת, מייצרת תלות ומצמצמת חופש – גם בלי שמישהו אומר זאת במפורש.

הסכנה הגדולה: תלות

כבר בראיון ל״לאשה״ ב־2020 אמרה עו״ד שקלרז שהאסון הגדול ביותר הוא להיות תלויה כלכלית במישהו, ותיארה נשים רבות שבמשך שנים בחרו לא להיות מעורבות בצד הכלכלי וסמכו על בן הזוג במלואו. ברגע הפרידה, מי שלא יודעת מה יש ואיפה – נמצאת בעמדת נחיתות.

מה עושים

• ידע: לדעת אילו חשבונות, קופות ונכסים יש למשפחה. מסמכים שנמצאים בבית באופן חוקי יכולים לשמש בהמשך – כדאי להתייעץ לפני שאוספים.
• צו הגנה: החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר צו הגנה גם בלי אלימות פיזית ובלי תלונה במשטרה, כשההתנהגות מונעת מבן משפחה לנהל אורח חיים תקין. ראו אלימות במשפחה וצווי הגנה.
• מזונות זמניים: מי שנשארה בלי גישה לכסף יכולה לבקש מזונות זמניים בתחילת ההליך.
• שמירה על הנכסים: כשיש חשש להעברת כספים – צווים זמניים. ראו הברחת נכסים.

במצב של סכנה מיידית יש להתקשר למשטרה בטלפון 100. הקו הארצי של משרד הרווחה: 118.